עיקר תוספות יום טוב על משנה עדיות ב׳:ט׳

9 כ וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים נוֹהֲגִים עַל הָרֹב. וְכֵן רֹב הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים הֵם עַל הָרֹב. הָרַמְבַּ"ם. וּבַתּוֹסֶפְתָּא, חֲכָמִים חוֹלְקִין עַל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאֵין הָאָב זוֹכֶה לִבְנוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת חִיּוּב מִצְוֹת, אֲבָל מִשֶּׁהִגִּיעַ לַפֶּרֶק, אִם הוּא צַדִּיק זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, וְאִם לָאו אֵין אָבִיו זוֹכֶה לוֹ:

10 כא אַשְׁרֵי עֵינוֹ רָאֲתָה. וְכִוְּנָה לְמַה שֶּׁכָּתַב הַיְרוּשַׁלְמִי, בַּנּוֹי, דִּכְתִיב תְּהִלִים צ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. בַּכֹּחַ, דִּכְתִיב שָׁם קיב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ. בָּעֹשֶׁר, דִּכְתִיב שָׁם לז נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעְזָב וְזַרְעוֹ וְגוֹ'. בַּחָכְמָה, דִּכְתִיב דְּבָרִים יא וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. בַּשָּׁנִים, דִּכְתִיב שָׁם לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם. עַד כָּאן. וּמִכֻּלְּהוּ קְרָאֵי מוּכָח שֶׁזְּכוּת הָאָב הוּא שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים מְתֹאָרִים בְּכָל אֵלּוּ הַתְּאָרִים:

11 כב לְפָנָיו כוּ'. הַאי דְּקָאָמַר לְפָנָיו וְהוּא הַקֵּץ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְגַלּוֹת קֵץ הַדּוֹרוֹת לֹא גִּלָּה אוֹתוֹ לְאָדָם אֶלָּא לְאַבְרָהָם לְבַדּוֹ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, אֶלָּא לְפָנָיו גָּלוּי קֵץ הַדּוֹרוֹת. הָרַאֲבַ"ד:

12 כג לְפִי שֶׁקְּהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וּמֹשֶׁה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּבְנֵי מֹשֶׁה נִכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁיָּרַד מִמֶּנָּה קְהָת, וְהֵם דּוֹר רְבִיעִי. לְפִי שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה הוּא מַתְחִיל מִשָּׁעָה שֶׁנָּסְעוּ מִן הָאָרֶץ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כְּאִלּוּ אָמַר מִשָּׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: